מחבר: admin

סקירה סיסטמטית ומטא-אנליזה PRISMA.

כידוע לכולנו כאבי גב תחתון מהווים את אחת מבעיות הבריאות העיקריות בעולם.
ההערכה היא כי בכל רגע נתון, כרבע מאוכלוסית העולם סובלת מכאבי גב תחתון בעוצמה משתנה.
הדיקור היבש הולך וצובר לו מטפלים בכל העולם, אשר מאמצים אותו כקו הטיפול בכאבי גב תחתון. זאת בהתחשב בפוטנציאל הנזקים הנגרמים על ידי תרופות ממשפחת NSAIDS. (אגב הם מצטטים את המאמר של קליכמן ווולפסון מ-2010, על כך שהדיקור היבש מתפשט בעולם ולפי כך נראה לי שישראל מובילה התפשטות זו).
ה- “SYSTEMATIC REVIEW” שפורסם לפני חודש בעיתון MEDICINE, סקר סקירות סיסטמטיות קודמות שפורסמו בעיתונים מדעיים מובילים וחשף את התופעה והבעיתיות בפרסום סקירות סיסטמיות או מטא-אנליזות.
הבעיה העיקרית שצוינה בביקורת על עבודות קודמות, היא כי הן לא כללו מחקרי RCT שהיו ראויים להכנס למטא-אנליזות, אך מסיבות עלומות לא נכנסו. בעיה נוספת היא, שלצורך הדיוק המדעי לא הוכנסו מחקרי RCT אשר השוו תוצאות של דיקור יבש לדיקור סיני, למרות שאלה יכולים להיות עבודות עם ענין רב לאנשי המקצוע המטפלים.
בנוסף, רוב הסקירות הסיסטמיות לא כללו מאמרים על יעילות הדיקור היבש, אשר קבוצת הביקורת שלהם הינה מטופלים בדיקור סיני. בסקירה סיסטמית זאת, הכניסו גם את המאמרים אשר לא הוכנסו בסקירות קודמות. כלומר הוכנסו מאמרים שקבוצת ההתערבות כללה טיפול בדיקור יבש וקבוצת הביקורת כללה: טיפולי דמה של דיקור יבש, דיקור סיני, טיפולים תרופתיים, פיזיותרפיה, CBT ועיסוי. הוצאו מהסקירה מאמרים שאינם RCT ומאמרים שהשוו דיקור יבש שטחי לדיקור יבש עמוק.

תוצאות: נמצאו 9 מחקרי RCT מסין, יפן, ספרד, ארצות הברית ואפילו מאירן. הוערך בכל RCT הסיכון ל- BIAS, על ידי שני בודקים שונים.

מסקנות המחקר: בהשואה לאקופונקטורה, ובהשואה לדיקור דמה (SHAM), העדויות המחקריות מצביעות על כך, כי דיקור יבש יעיל מהם להפחתת כאב ושיפור בטווחי התנועה בטווח הקצר, לאחר אירוע של כאב גב תחתון. כשנבדקים ההבדלים לפרק זמן ארוך יותר, נמצאה יעילות שווה לזו של אקופונקטורה.
לא נמצאו ראיות ברורות לגבי עליונות הטיפול בדיקור יבש, לעומת אלו שקבלו טיפול בהזרקות לנקודות טריגר, פיזיותרפיה וטיפולים משולבים אחרים לטיפול בכאבי גב תחתון.
כמו כן, מציינים עורכי הסקירה כי בטיחות הטיפול בדיקור יבש איננה ברורה עדיין, מכיוון שבמחקרים לא דווחו תופעות לואי מהדיקור היבש.
מסקנה נוספת שניתן להסיק הינה כי המחקרים שנכנסו לסקירה סווגו עם סיכון בלתי ברור או גבוה ל-BIAS. אי לכך המידע הקיים ומגבלותיו אינם מאפשרים באמת בנקודת זמן זו, הוכחות חותכות ליעילות הטיפול של דיקור יבש בכאבי גב תחתון.

ערך וסיכם: דר’ יעקב פוגלמן – מרפאת כאב שניונית בקהילה, לאומית שירותי בריאות.
חבר ועד נלווה לחברה הישראלית לרפואת שריר-שלד.

Medicine (Baltimore). 2018 Jun;97(26):Is dry needling effective for low back pain?: A systematic review and PRISMA-compliant meta-analysis.
Hu HT, Gao H Et al.

דיקור יבש הוא כלי משמעותי לטיפול בכאב מיופציאלי.

לאור יעילות ופשטות הטיפול, ומשך ההכשרה הקצר יחסית, השימוש בדיקור יבש על ידי רופאים ראשוניים הולך וגובר.
המתאר הימי מחייב רפואה עצמאית עקב הנתק. הרופא חייב להיות מסוגל להתמודד עם מגוון רחב של בעיות רפואיות בעצמו. כל בעיה רפואית עלולה להשפיע על כל כלי השיט, מכיוון שהוא נע כיחידה אחת.

בשנה האחרונה הוטמע השימוש בדיקור יבש על ידי רופאי חיל הים. בהתחלה על ידי רופאים שלמדו בקורס ״דיקור יבש בסיסי – 20 השרירים הטובים״ של החברה הישראלית לרפואת שריר שלד ובהמשך בקורס ״דיקור ימי״ הראשון. קורס אשר נבנה בשיתוף בין ענף הרפואה בחיל הים, לחברה הישראלית לרפואת שריר שלד.
במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת military medicine מוצג תיאור מקרה של שימוש בדיקור יבש בזמן הפלגה מבצעית בצוללת. מעבר לתועלת הקלינית הושגה פה תועלת מבצעית בהחזרה לכשירות של איש צוות משמעותי. המקרה מדגיש את המקום והחשיבות של דיקור יבש בהכשרת רופאים צבאיים.

קישור למאמר המלא, כאן.

ערך וסיכם: דר’ דרור רונאל, חיל הרפואה, צה”ל.

ידוע הוא שכאב גב היא הסיבה הראשונה במעלה הגורמת לנכות ומוגבלות בעולם כולו.
קווים מנחים בתחום כאב הגב מציעים להשתמש כטיפול בזרוע הפרמקולוגית עם פראצטמול כקו ראשון, NSAIDS כקו שני ואופיאטים כקו שלישי.
הטיפול בכאב גב עם פראצטמול נמצא במטאנליזה מהזמן האחרון, כלא יעיל. לגבי אופיאטים, קיימת היום נטייה להימנע משימוש בהם כטיפול בכאב עקב המודעות הגדלה והולכת של הסיכון הכרוך בנטילתם. אך מעבר לזאת, אופיאטים, מספקים למטופלים יתרון קטן בלבד לכאבי גב בהשוואה לטיפול בפלסבו.
בעקבות זאת, ביקשו החוקרים לענות על השאלה האם NSAIDS הוא טיפול יעיל ובטוח לשימוש בכאב גב (תחתון או צווארי) עם או בלי כאב רדיקולרי. עבודה זאת היא עבודת סקירה ומטאנליזה. לאחר חיפוש מילות מפתח מתאימות החוקרים אתרו 35 RCT’s שהשוו טיפול ב-NSAIDS בכל צורת מתן (במתן דרך הפה, תוך שרירי או תוך וריד או במריחה) לעומת טיפול בפלסבו, במצבים של כאב גב חריף או כרוני. המינון ותדירות הנטילה של הNSAIDS לא הוגבלו, אך הוצאו מהמחקר אלו שהשתמשו במשככי כאב נוספים על קבוצת ה-NSAIDS. משך ההתערבות הממוצעת במחקרים אלו הייתה כשבוע ימים בלבד. כל המחקרים שנבחרו דיווחו תוצאות לפי גודל השיפור בתסמיני הכאב בהתאם להערכת המטופל. על מנת להקל על תרגום מעשי של תוצאות הטיפול הפרמקולוגי, סקלת הכאב והמוגבלות של המטופלים נקבעה בין 100-0 כאשר 100 הוא הכאב והמוגבלות הגבוהים ביותר.
מה שמייחד את העבודה הזאת הוא שרק הבדל בתוצאות של 10 נקודות לפחות, בין קבוצת הטיפול לבין קבוצת הפלסבו, נחשב כבעל משמעות קלינית מבחינת המטופל.
במחקר סקירה פלוס מטאנליזה זה נמצא כי NSAIDS יעילים רק מעט יותר מפלסבו, בהפחתת כאב ומוגבלות בחולים עם כאב גב בטווח הטיפול הקצר של כשבוע ימים. לכן, ניתן להתווכח האם גודל היעילות הזאת הוא בכלל משמעותי מבחינה קלינית. NNT=6 זאת אומרת על כל שישה מטופלים שיקבלו NSAIDS לעומת פלסבו, רק מטופל נוסף אחד יפיק תועלת באופן משמעותי מהטיפול. כמו כן נמצא כי האפקט הפחתת הכאב המשמעותי ביותר היה מיד עם התחלת הטיפול והוא פחת בהמשך.
מבחינת הבטיחות נמצא כי ת.ל. גסטרואנטסטנליות נחוו על ידי המטופלים בשכיחות של פי 2.5 לעומת הקבוצה שטופלה בפלסבו.
מסקנת החוקרים הייתה שלאור העובדה שאף אחד מהטיפולים הפרמקולוגים המוצעים בקווים המנחים אינו יעיל באופן משמעותי לעומת הטיפול בפלסבו במטופלים הסובלים מכאב גב, יש צורך מידי בפיתוח של משככי כאבים חדשים שיהיו יעילים יותר למצב זה.
כעת כשכבר ברור שה-NSAIDS מאכזבים, ברור הוא שנכון לא להסתפק בהם ולהפנות את המטופלים לטיפולים פיזיקליים ו/או שיקומיים.

קישור למאמר המלא, כאן

ערכה וסיכמה: דר’ יעל מליניאק, חברת ועד החברה הישראלית לרפואת שריר-שלד.